השבוע הקדוש הנוצרי - מסע של חג, מנהגי אבלות ואור🌿🕯️
שי קימה, מורה ובהנהלת הפדגוגיה בבלנדר
השבוע, הקהילה הנוצרית נכנסת ל"שבוע הקדוש" (אִלְאֻסְבּוּע אִל-מֻקַדַס - الأُسبوع المُقَدَس). בדרך כלל אלו ימים שבהם הרחובות מתמלאים בתהלוכות צבעוניות מצד אחד ובמנהגי אבלות עמוקים מצד שני, אבל השנה, בגלל המצב הביטחוני - הכל צפוי להיות שקט וצנוע בהרבה, ויתרכז בעיקר בתוך הקהילות.
כדי שנדע מה באמת קורה סביבנו השבוע, בואו נכיר את הסיפורים והסמלים שעומדים מאחורי שלושת המועדים המרכזיים:
1. יום ראשון של הדקלים - אַחַד א(ל)שַֿעַאנִין - أَحَد الشَّعانين: "הושענא"!
השבוע נפתח בחגיגה שמציינת את כניסת ישו לירושלים, שבוע לפני תחייתו. השם הערבי "שַעַאנִין" הוא גלגול של המילה המוכרת לנו - הוֹשַעְנָא, וזה בדיוק מה שצעקו ההמונים שקיבלו את פניו בעיר.
שלום על חמור: המאמינים רואים בכניסה הזו הגשמה של נבואת זכריה ("הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ... עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר"). הבחירה בחמור הייתה הצהרה: במזרח הקדום, סוס סימל מלחמה, בעוד שחמור סימל הגעה לשלום.
למה דקלים? לפי המסורת, ההמונים קיבלו את פניו בנפנוף ענפי דקל וזית (סמלי ניצחון ושלום). היום, מחלקים בכנסיות כפות תמרים, וילדים נושאים אותן בתהלוכות כשהן מקושטות בפרחים וסרטים. חלק מהמאמינים אף קולעים מהענפים צלבים קטנים שנשמרים בבית לברכה לאורך השנה.
נקודת המבט הירושלמית: רגע לפני שנכנס לעיר, ישו עצר בהר הזיתים והשקיף על ירושלים בדמעות (אירוע המכונה "דומינוס פלוויט" - האדון בכה). בימים רגילים, תהלוכה ססגונית עוברת בדיוק במסלול הזה - מהר הזיתים אל העיר העתיקה.
סרטון של "כאן" המסביר על החג בעברית:
למתקדמים - לינק לסרטון בערבית על החג וההכנות אליו.
2. יום שישי ה'טוב' - أِلجُمعة الحَزينِة: גם עצוב וגם קדוש?
יומיים לפני הפסחא, האווירה משתנה מקצה לקצה - מהשמחה של יום ראשון לאבל כבד וצום. זהו היום שבו מציינים את צליבת ישו, וזה הזמן שבו חורגים מן הדפוסים הרגילים.
יום שישי הטוב או העצוב? בערבית אחד משמותיו הוא أِلجُمعة الحَزينِة "יום שישי העצוב", אבל באנגלית הוא נקרא "Good Friday". למה "טוב"? כי באנגלית עתיקה המילה Good ציינה קדושה (Holy). זהו פשוט "יום שישי הקדוש".
השקט: זהו היום היחיד בשנה שבו לא חוגגים את המיסה (טקס הלחם והיין). הכנסיות ללא מפות או נרות, והפעמונים דוממים לגמרי.
איך זה נראה אצל הקתולים? מתמקדים ב"תחנות הצלב" - שחזור 14 התחנות של ישו בדרכו לצליבה (כמו בוויה דולורוזה). בין השעות 12:00 ל-15:00, שעות הסבל של ישו לפי המסורת, נערכת תפילה מיוחדת של חשבון נפש.
ואיך אצל האורתודוקסים? מקיימים "לוויה" סמלית ומרגשת. המנהג המרכזי הוא האפיטפיוס - בד רקום עם דמותו של ישו, שמונח בתוך מבנה מעוטר בהמוני פרחים (הקובוקליון) ונישא בתהלוכה לאור נרות ושירי אבל.
3. שבת האור - סַבְּת א(ל)נֿוּר - سَبت النور: מסע של אור ברחבי העולם
זהו רגע השיא הייחודי לירושלים, המתרחש בכנסיית הקבר ועומד בסימן הציפייה לתקווה.
האש האלוהית: מדובר במסורת מזרחית-אורתודוקסית עתיקה מאוד (מתועדת כבר מהמאה ה-9). לפי האמונה, אש "ניסית" נדלקת בתוך קפלת הקבר כייצוגו של המשיח הקם לתחייה, לאחר שהפטריארך נבדק שאין עליו אמצעי הדלקה. הפטריארך יוצא עם צרורות של 33 נרות (כמניין שנותיו של ישו) ומעביר את האש להמונים הממתינים. האש הזו מועברת במהירות לכנסיות בכל הארץ, ובאופן מדהים - היא מוטסת במטוסים מיוחדים לבירות כמו אתונה ומוסקבה, כדי להגיע לחגיגות התחייה שם!
ומה עם הקתולים? הכנסייה הקתולית (המערבית) אינה שותפה לטקס האש הזה ואף יותר מכך - ב-1238, האפיפיור גרגוריוס התשיעי הוקיע את הטקס כתרמית ואסר על קתולים להשתתף בו.
למתקדמים - סרטון הסבר של 'כאן' בערבית על הטקס ומה שעומד מאחוריו:
אז איך נברך?
זכרו, הברכות מתאימות רק לימי ראשון של השבוע הקדוש - יום ראשון של הדקלים והפסחא - כאשר בשאר ימי השבוע הקדוש לא נהוג לברך (ובפרט גם לא ביום שישי הטוב).
ביום ראשון של הדקלים נברך:
شَعنينِة مُبارَكَة - שַעַנִינַה מֻבַּארַכַּה
בחג הפסחא, שמגיע לאחר יום שישי הטוב ושבת האור, מברכים את ברכת התחייה רק מיום ראשון בבוקר, כשהאבל מסתיים רשמית:
פִסְח מַגִ'יד - فِصح مَجيد - פסח שמח/מפואר (מתאים מאוד לברך כך את חבריכם הנוצרים).
אִלְמַסִיח קַאם! - أِلمَسيح قام - המשיח קם! והתשובה המקובלת: חַקַּֿן קַאם! - حقاً قام - אכן קם! (נהוג לברך זאת רק בין נוצרי לחברו).
וכמובן: כֻּלֿ עַאם וּאִנְתֻם בְּחֵ'יר - كُلّ عام وُأِنتُم بخير - כל שנה ואתם בטוב.
שיהיה שבוע של שקט, של הבנה ושל הרבה אור לכל השכנים והחברים החוגגים✨
רוצה להתעדכן ולשמוע על פעילויות וקורסים חדשים?
ההרשמה לניוזלטר שלנו ממש כאן!
*אנחנו לא אוהבים דואר זבל בדיוק כמוכם. בלחיצה אתם מאשרים קבלת עדכונים מבלנדר, אך תוכלו להסיר את עצמכם בכל עת!
נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר