50 ימים של ספירה: שבועות, פנטקוסט ומה שביניהם 🌾🔥
שי קימה, מורה ובהנהלת הפדגוגיה בבלנדר
בשבוע הבא הציבור היהודי יחגוג את חג השבועות, אבל האם ידעתם שיומיים לאחר מכן השכנים הנוצרים שלנו מציינים חג עם שם בעל משמעות קרובה, שחולק עם שבועות שורש עמוק ומפתיע? בואו נכיר את שני החגים המציינים באופן דומה ספירה של 50 ימים.
1. חג השבועות: הולדת העם ומתן תורה 📜
חג השבועות (עִיד אלְאַסַאבִּיע - عيد الأسابيع) נחגג ביום ה-50 לספירת העומר.
המהות: זהו הרגע שבו בני ישראל קיבלו את התורה בהר סיני. מאוסף של עבדים שיצאו לחופשי בפסח, הפכו לעם עם ייעוד וחוקים.
הסמלים: מעמד קבלת התורה לווה בקולות וברקים, והיום מזוהה עם קציר החיטים וביכורי האדמה.
מאכלים מסורתיים: מאכלי חלב וגבינות (כי "דבש וחלב תחת לשונך").
ה"גשר": מה היא בכלל ספירת העומר?
כדי להבין למה חוגגים ביום ה-50, צריך להבין מה סופרים בדרך. ספירת העומר היא תקופה של 49 ימים (שבעה שבועות) שמתחילה בפסח ומסתיימת בשבועות.
מה סופרים? המקור הוא חקלאי - ספירה של הקציר, מהקרבת "עומר" השעורים ועד הבאת המנחה החדשה מהחיטה בשבועות.
המהות: זהו תהליך של התפתחות. אם פסח מסמל את החירות הפיזית (יצאנו ממצרים), ספירת העומר היא ההכנה המנטלית לקבלת התוכן. אי אפשר לקבל את התורה (בשבועות) בלי לעבור דרך של השתפרות וציפייה.
הקשר לערבית (חשוב!): שמתם לב איך סופרים? בברכה המסורתית אומרים, למשל: "היום שלושה וארבעים יום...". בדיוק כמו בערבית, שבה אומרים קודם את היחידות ואז את העשרות (תַ'לַאתַ'ה וַארְבַּעִין - ثلاثة وأربعين). המבנה הזה נשמר בעברית המקראית ובברכת הספירה, ומזכיר לנו את השורש השמי המשותף של השפות והתרבויות שלנו.
סרטון מהאינסטגרם שלנו שמסביר את הקשר ודמיון בין ספירת העומר לבין הספירה הערבית:
2. חג הפנטקוסט: הולדת הכנסייה ורוח הקודש 🕊️
החג הנוצרי נקרא עִיד אלְעַנְצַרַה (عيد العنصرة) או "פנטקוסט", מילה שמגיעה מיוונית ("פנטקוסטה" ) ופירושה "החמישים במספר". הוא חל 50 יום אחרי חג הפסחא (תחיית ישו).
הסיפור: לפי הברית החדשה, תלמידיו של ישו היו מכונסים יחד לכבוד חג השבועות בירושלים. לפתע נשמע קול משמים כמו משב רוח עז, ו"לשונות של אש" נחו על ראשיהם.
המהות: המאמינים התמלאו ב"רוח הקודש" והחלו לדבר בשפות רבות. יום זה נחשב ליום ייסודה של הכנסייה העולמית.
הסמלים: הצבעים אדום (לזכר האש) ולבן (לזכר רוח הקודש והגלימות הלבנות של המוטבלים). בגרמניה ובאנגליה הוא אף מכונה "יום ראשון הלבן" (Whitsunday).
ה"בלנדר" בין שני החגים האלה ;)
התזמון: אירוע הפנטקוסט קרה בתוך חגיגות השבועות היהודי בירושלים. עולי הרגל שהגיעו מכל העולם נדהמו לשמוע את השליחים מדברים אליהם בשפת הולדתם (כמתואר בברית החדשה). קיים מדרש חז"לי בעל דמיון מעניין ולפיו במעמד הר סיני הקולות שנשמעו בזמן ההתגלות היו "בשבעים לשון" – בשבעים שפות, "כדי שישמעו כל האומות".
המעבר מהחומר לרוח: שני החגים סוגרים ספירה שמתחילה בחג של חירות פיזית (יציאת מצרים / תחיית ישו) ומסתיימת בקבלת תוכן רוחני (התורה / רוח הקודש).
פרחים ועוגות: בציבור היהודי נהוג לקשט בירק ובפרחים, וגם אצל הנוצרים (במיוחד קתולים) נהוג לפזר ורדים בכנסייה. ואם אצל היהודים נהוג לאכול מאכלי גבינה, בקרב הציבור הנוצרי ערבי נהוג לאכול مَهْلَبِيِّة (מַהְלַבִּיֵّה), הלא הוא הקינוח שבארץ השתגר שמו כמלבי! המלבי שצבעו לבן מסמל בנצרות טוהר כמו הרוח הקדושה. בשאר העולם הנוצרי, המאכל המסורתי הוא עוגת קצפת ותותים שמסמלת את האביב ואת צבעי החג.
עשינו סיכום נחמד באינסטגרם שלנו על הדמיון והשוני בין החגים ;) הקליקו על התמונה לקרוא עוד!
איך נברך?
ליהודים: חג שבועות שמח!
לנוצרים:
עִיד עַנְצַרַה מֻבַּארַכּ (عيد عنصرة مبارك)
מאחלים לכל קהילת בלנדר חג של אור, של למידה הדדית ושל עוד המון רגעים משותפים! 🍓🧀🌿
רוצה להתעדכן ולשמוע על פעילויות וקורסים חדשים?
ההרשמה לניוזלטר שלנו ממש כאן!
*אנחנו לא אוהבים דואר זבל בדיוק כמוכם. בלחיצה אתם מאשרים קבלת עדכונים מבלנדר, אך תוכלו להסיר את עצמכם בכל עת!
נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר